(פילדלפיה סיקסרס של 1964)

1.ג'רי קולנג'לו עשה את "TEAM USA"

יכול מאד להיות שג'רי קולנג'לו אחראי יותר מכל אחד אחר על השתלטות נבחרת ארה"ב על שאר העולם בשתי האולימפיאדות האחרונות ב-2008 ו-2012, ובשתי אליפויות העולם האחרונות ב-2010 ו-2014. הוא – יותר מכל אחד אחר – דאג שיהיה מאמן כמייק ששבסקי, שחקנים כקובי בריאנט, לברון ג'יימס, דוויין וויין, כרמלו אנטוני, וקווין דוראנט בנבחרת.

ואז באו נצחונות על 'שאר העולם' בהפרשים ממוצעים של 32 נק', 28 נק', ו(נדמה לי) 21 נק' באליפות העולם האחרונה בטורקיה.

הוא-הוא שהחזיר את הכבוד לנבחרת, והוא-הוא שגרם לשחקנים לרצות לשחק – במקום לנסות להשתמט – כפי שהיה לפניו. הוא זה שאחראי שמחנות האימון הפכו לדבר להיות בו, ולהצגה שכל שחקן אמריקאי רציני עשה הכל להיות חלק בה.

עכשיו ישנה לו משימה הרבה יותר מרכבת ומסובכת: לקחת את התסבוכת, האנדרלמוסיה, הקלחת, והמכשלה הנקראית פילדלפיה 76'S ולנסות להפכה למה שפעם היתה: הפאר וההדר של הכדורסל ב-NBA.

אלה היו ימים שאני זוכר היטב. אהבתי את קבוצת 1962 ואילך עד אין קץ. הרי וילט צ'מברליין שיחק שם, וב-1962, כשאני סטודנט בווסטר, אוהיו, נסעתי עם אשתי רינה ז"ל לדודה ודודתה שגרו בהרשי, פנסילבניה, וכמובן למשחק בו ווילט קלע את ה-100 נק', משחק שמשך שנים לא האמינו לי שהייתי בו עד שהגעתי יום אחד ארצה, וידיעות אחרונות הדפיס את כרטיסי הכניסה של רינה ושלי, יחד עם מאמר שכתבתי.

מי שיחק בקבוצה? וילט. אל ביאנקי. לארי קוסטלו. לוק ג'קסון. פול ניומן. צ'ט וולקר. האל גריר. אני זוכר את כולם כה טוב!

או קבוצת 1984 עם ד"ר ג'יי. מוזס מלון. מוריס צ'יקס. בובי ג'ונס. אנדרו טוני. מייק נאייברוני. סדל ת'ריט. קבוצה שהרבה אנשים בוחרים כגדולה שהיתה מכולן. ואז שנה או שנתיים אחרי הצטרף צ'ארלס בארקלי.

פילדלפיה רקדה וצהלה אז. גם ה-BIG FIVE במכללות היו אז בטופ של הכדורסל (טמפל, וילנובה, אוניברסיטת פנסילבניה, לה-סאל, וסיינט ג'וזף יוניברסיטי).

קולנג'לו בא להחזיר עטרה ליושנה.

בעל הקבוצה ג'וש האריס הודיע שג'רי הופך ל-CHIEF OF BASKETBALL OPERATIONS ושום דבר – שום דבר! – לא יכול להיעשות ללא אישורו. אני מכיר את קולנג'לו מעשרות פעמים שפגשתי בו במסיבות עתונאים ואול-סטארס, בימים שהוא הריץ את הפיניקס סאנס, שגם אותה הפך לקבוצה גדולה. הוא ישר כחץ וקשה כמסמר. הבעייה היחידה שאני רואה איתו היא שהוא בן 76.

אבל אז אני חושב: היי, אני בן 78. אם היו נותנים לי להריץ את הסיקסרס, הייתי נותן לנמושה כסם הינקי לשחק איתי משחקים? הייתי תולה אותו בעץ העומד מול פעמון החרות בדאונטאון.

השאלה מה יהיה עם "THE PROCESS" של הינקי.

לא אתפלא אם ג'רי יתן בעיטה להינקי, ול-PROCESS שלו לפני סיום העונה הזאת.

2. פאו גאסול ללייקרס?

שיקגו בולס רצו את כרמלו אנטוני. הם הפסידו אותו. אבל הם דגו את פאו גאסול וקיבלו ממנו עונה ענקית ב-2014-15. הוא היה 'אול-סטאר', והוביל את הליגה כולה ב-DOUBLES-DOUBLE והיה איש המפתח בהגעה לחצי גמר המזרח.

העונה הוא התחיל חלש, אבל הוא בשיפור די קבוע.

אבל משום מה הוא אף פעם לא היה "HAPPY" בשיקגו. אולי ת'יבודו, אולי מזג האוויר, אולי הוא לא אוהב את העיר (מי שלא אוהב את שיקגו, לא יודע מה זאת עיר ספורט אמיתית; עיר של הבארים של ספורט (ובכלל) הטובים בעולם, אגם נפלא בחודשי הקיץ, ועיר של אקשיון נון-סטופ. לעומתה לוס אנג'לס היא חדר מתים או בית קברות (בחר אחד מהשניים).

ולבית הקברות הזה הוא עלול לחזור.

הוא יהיה שחקן חופשי הקיץ והוא ציין אחרי ההפסד אמש שהוא "מתכונן לבדוק את כל האופציות". כשהוא נשאל בקשר ללייקרס, הוא ענה "הם עדיין מרגישים כמו בית עבורי". כשעתונאי ברט יאגר מ-ESPN שיקגו שאל אותו על ממפיס, הוא הגיב "גם לשחק עם האח זאת אופציה 'חמודהק, אבל בינתיים אני שחקן הבולס, ועד שלא תראו אותי עם גופייה אחרת, אני שחקן שיקגו".

כן, אבל הוא נתן מספיק סימנים שבשיקגו הוא לא נשאר. הוא דיבר על החוזים החדשים והכסף הגדול, ויגר סיכם:

"Very likely” he’ll opt-out of his contract this summer and test the market, especially with the new contract down the corner".

3. מירזה טלטוביץ' ניצח עם זריקה זו חזרה מ-16 דפיציט:

*

4. קובי: "אני לא שם על אף אחד ב-NBA"

אני יודע שלא תאמינו לי. אני יודע שתחשבו "הנה, הדוק שוב מתעלל בקובי" (שבינינו, אני מחבב!). אז הנה הוידיאו בו הוא אומר זאת. זה חלק ממסע הפרידה שלו, שהוא לא מכנה 'מסע פרידה'. הנה מה כתב עליו הדיילי ניוז:

Kobe Bryant isn't just on his farewell tour, this is his truth tour. You know, that magical week when you're about to quit a job when you can tell everyone exactly how you feel about them and exercise your pent-up feelings. These moments are few and far between, but Kobe is stretching this sucker out for the next five months.

זה לא יפה וזה לא נאה, אבל זאת האמת.

הנה מה שעוד היה כתוב בעתון, והיום זה מפורסם בכל העולם:

It's been a week so far and he's already telling the rest of the NBA that he doesn't care about them. By March he's going to be smacking whippersnappers with a walking stick and telling off dudes on hover boards for "sidewalk surfing."

אז לכל שפוטיו, הנה קובי:

*

*

6. 12 שניות מטורפות לסיום

אתמול, הבאקס ניצחו את הבלייזרס במשחק מטורף לחלוטין. זה כמעט ניגמר (למעשה ניגמר) עם הסל של גרג מונרו, והבאקס UP BY ONE:

*

*

7. זה נימשך עם נסיון קליעה של מאיירס לנארד…

…אבל האנסן בא משום מקום לחסום את הזריקה שהיתה יכולה להביא נצחון:

*

*

8. קווין גארנט מוכיח שעדיין לא נס ליחו (גיא!)

בדאנק על בלייק גריפין שבלייק לא ישכח הרבה זמן!

*

*

9. מרוב התלהבות באה השתוללות ו…טכני…

(מתנצל. הוידיאו על הטכני נעלם לי פתאום)

10. לסיום קינוח: קובי על שיחות פרישה עם ג'ורדן:

*